Deloitte Summary-3

[fusion_text]

Deloitte

[/fusion_text][title size=”1″ content_align=”right” style_type=”single” sep_color=”” class=”” id=””]סיכום הדרכה[/title][fusion_text][fusion_text][fusion_text]

טבלת השכנוע – משתני ליבה בתקשורת בינאישית

בכל אינטראקציה בינאישית ישנם גורמים רבים שמהווים “רעש רקע”. האם מי שעומד מולנו אכל כבר ארוחת צהריים? האם קיבל בשורה לא נעימה רגע לפני הפגישה שלנו איתו? כל אלו ועוד הינם משתנים שאינם בשליטתנו ולרב גם איננו מודעים להם. לצד אלו, ישנם 5 זוגות של משתני ליבה שנמצאים בכל אינטראקציה בינאישית ותמיד יוכלו לסייע לנו למנף את יכולות ההשפעה שלנו.

 

משתני הליבה בתקשורת בינאישית הסבר
מסר מוסר מוסר משפיע יותר ממסר. למה? כי כבנאי אדם אנחנו קודם כל מתחברים לבני אדם ורק אח”כ למסרים. מוסר זה מי אני ובייחוד מה חושבים עלי ואיך תופסים אותי. את מי אני מייצג ומטעם מי אני מגיע לדבר. ברגע שייתפסו אותי באופן חיובי יהיה קל יותר לקבל את המסר שלי.
מילולי בלתי מילולי 80-93% מהמסרים שלנו עוברים באופן בלתי מילולי. הכוונה לשפת הגוף שלנו:

  1. קשר עין (עם כל הנוכחים)
  2. קול ואינטונציה (שילוב מידתי באלמנטים שונים בעוצמה, מהירות וסגנון)
  3. לבוש והופעה (נראות רשמית ומכובדת תעביר מסר מקצועי יותר)
  4. עמידה ותנועה במרחב (גם אם יש לנו מצגת)
  5. הבעות פנים (וכן, חיוך באמת עובד)
  6. ידיים (להמחשת המסר ולהזנקת הקשב)
גלוי סמוי סמוי משפיע יותר מגלוי. למה? כי אנשים משתכנעים יותר ממסקנות שהגיעו אליהן בעצמם.את המסר המרכזי יש להציג ברובד הגלוי אך לעבודת אותו ולחזקו ברובד הסמוי בדמות דוגמאות, ציטוטים, תיאורי מקרים וכו’המסר הסמוי יסייע גם לביסוס מעמד המוסר (פחות אפקטיבי לפרוט את כל הרזומה שלנו אבל אם “על הדרך” נשחיל דוגמאות מהניסיון המקצועי שלנו או מכתיבת המחקר שלנו זה ישפיע יותר על האופן בו תופסים אותנו)
רציונאלי בלתי רציונאלי על פי מחקרם של כהנמן וטברסקי 95% מקבלת ההחלטות שלנו נשענת על הרובד הבלתי מילולי. איך ניתן למקסם את העובדה הזו בבואנו להשפיע ולשכנע אחרים?

  1. שימוש באנלוגיות
  2. מודעות לטרמינולוגיה שלנו ושל מי שמולנו
  3. מסגור חיובי
מידע ידע מה ההבדל בין השניים? מידע = אוסף של נתונים, מחקרים, מספרים, גרפים וכו’ידע = היכולת שלנו להפוך את המידע לרלוונטי ובעל משמעות לפי מי שעומד מולי.הכוונה לערוך עיבוד כלשהו למידע (אנליזה, סינתזה, השוואה, הדגמה, זוויות מבט שונות וייחודיות) באופן שיציף ערך מוסף לקהל שלנו.

 

מודעות ל-5 הצמדים שלעיל ושימוש נכון יותר בכל אחד מהאלמנטים שהוזכרו יסייע לנו להבין טוב יותר מה מניע את מי שמולי ולהתאים את עצמי ואת המסר שלי לקהל .היעד

שיטת הכובעים

טכניקה שכבר מהרגע הראשון בכל אינטראקציה שלנו עם אנשים תמצב אותנו באופן

.(שיכול לקדם אותנו ולמנף את הקשר העתידי עם מי שעומד מולנו. (מה זה כובע? – כל פרט שמזהה אותנו ומאפיין אותנו

 :שני אלמנטים לשיטת הכובעים

.ייחודיות – מה אני צריך להגיד כדי שייצאו מהחדר וייזכרו דווקא אותי

.מכנה משותף – עם מי אנשים נוטים לשתף פעולה? אנשים מעדיפים להיות, לעבוד, לחיות, להעסיק, לקדם אנשים שדומים להם

?כשאני לא מכיר את מי שמולי אלך על הרובד הכללי כגון: פקקים, חניה, מזד אויר, כמה קשה לקום בבוקר – הכי בסיסי שיש. כשאני יודע מראש עם מי אני עומד להיפגש – מה עליי לעשות

.הכנת רשימת הכובעים שלי , רשימת הכובעים של מי שמולי תוך זיהוי הזיקה למכנה משותף

הצגת מיזם בדקה – Pitch  60 Sec

אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני כל יזם זה איך מסבירים את הרעיון החדשני והמורכב שבאמתחתו בדקה אחת בלבד? החדשות הטובות הן שאין כלל קורלציה בין מורכבות הרעיון לבין משך הזמן שנדרש כדי להציגו. אם לא הצלחנו להסביר באופן ברור ופשוט מהו המיזם בדקה, סביר להניח שגם 8 דק’ לא יעזרו לנו

:ארבעה מרכיבים להצגת מיזם בדקה

פתיחה מרשימה – למשל נתון סטטיסטי מפתיע על נתח השוק, היקף ההכנסות, גודל הבעיה

מהות בסיסית – מהו המוצר במונחים של: תחום במשק, ערך (תועלת), חדשנות2

 הישגים – מה כבר עשינו על מנת לקדם את הרעיון

קריאה לפעולה – מהו הצעד הבא שהקהל מתבקש לקחת בו חלק

זמן חסד

?ב30 שניות – 4 דקות הראשונות (והקריטיות) הקהל שלנו מחליט עלינו הכל. איך כדאי לפתוח

אם אנחנו נשכיל להשתמש בזמן הזה נכון נוכל להגדיל את הסיכוי שאחר כך הגרף עצמו יתחיל בעלייה.

אז איך כדאי לפתוח? אנקדוטה, נתון מפתיע, סרטון, כתבה מהעיתון, בדיחה, חידה, ציטוט, מחקר מהפכני, חוויה אישית של הדובר. אותם האלמנטים שהזכרנו במזניקי הקשב,  רק שכאן העיתוי מקנה לבחירת האלמנט הרצוי משנה תוקף.

לחיפוש זמני חסד אופציונלים באתר- לחצו כאן

[/fusion_text]