[fusion_text]
[/fusion_text][title size=”1″ content_align=”right” style_type=”single” sep_color=”” class=”” id=””]סיכום הדרכה[/title][fusion_text][fusion_text][fusion_text]
טבלת השכנוע – משתני ליבה בתקשורת בינאישית
בכל אינטראקציה בינאישית ישנם גורמים רבים שמהווים “רעש רקע”. האם מי שעומד מולנו אכל כבר ארוחת צהריים? האם קיבל בשורה לא נעימה רגע לפני הפגישה שלנו איתו? כל אלו ועוד הינם משתנים שאינם בשליטתנו ולרב גם איננו מודעים להם. לצד אלו, ישנם 5 זוגות של משתני ליבה שנמצאים בכל אינטראקציה בינאישית ותמיד יוכלו לסייע לנו למנף את יכולות ההשפעה שלנו.
| משתני הליבה בתקשורת בינאישית | הסבר | |
| מסר | מוסר | מוסר משפיע יותר ממסר. למה? כי כבנאי אדם אנחנו קודם כל מתחברים לבני אדם ורק אח”כ למסרים. מוסר זה מי אני ובייחוד מה חושבים עלי ואיך תופסים אותי. את מי אני מייצג ומטעם מי אני מגיע לדבר. ברגע שייתפסו אותי באופן חיובי יהיה קל יותר לקבל את המסר שלי. |
| מילולי | בלתי מילולי | 80-93% מהמסרים שלנו עוברים באופן בלתי מילולי. הכוונה לשפת הגוף שלנו:
|
| גלוי | סמוי | סמוי משפיע יותר מגלוי. למה? כי אנשים משתכנעים יותר ממסקנות שהגיעו אליהן בעצמם.
את המסר המרכזי יש להציג ברובד הגלוי אך לעבודת אותו ולחזקו ברובד הסמוי בדמות דוגמאות, ציטוטים, תיאורי מקרים וכו’ המסר הסמוי יסייע גם לביסוס מעמד המוסר (פחות אפקטיבי לפרוט את כל הרזומה שלנו אבל אם “על הדרך” נשחיל דוגמאות מהניסיון המקצועי שלנו או מכתיבת המחקר שלנו זה ישפיע יותר על האופן בו תופסים אותנו) |
| רציונאלי | בלתי רציונאלי | על פי מחקרם של כהנמן וטברסקי 95% מקבלת ההחלטות שלנו נשענת על הרובד הבלתי מילולי. איך ניתן למקסם את העובדה הזו בבואנו להשפיע ולשכנע אחרים?
|
| מידע | ידע | מה ההבדל בין השניים? מידע = אוסף של נתונים, מחקרים, מספרים, גרפים וכו’
ידע = היכולת שלנו להפוך את המידע לרלוונטי ובעל משמעות לפי מי שעומד מולי. הכוונה לערוך עיבוד כלשהו למידע (אנליזה, סינתזה, השוואה, הדגמה, זוויות מבט שונות וייחודיות) באופן שיציף ערך מוסף לקהל שלנו. |
מודעות ל-5 הצמדים שלעיל ושימוש נכון יותר בכל אחד מהאלמנטים שהוזכרו יסייע לנו להבין טוב יותר מה מניע את מי שמולי ולהתאים את עצמי ואת המסר שלי לקהל .היעד
מבנה המסר
איך ניתן לבנות את המסר באופן ממוקד שירתום את הקהל שלי ויסייע לו בהבנה?
1. פתיחת קשב קהל:
.לפתיחה ישנה השפעה מכרעת על קשב הקהל לאורך המצגת או הפגישה כולה
:בפתיחה ישנם 2 אלמנטים שהינם קרדינליים להצלחתה
תיאום ציפיות – על מה אנחנו הולכים לדבר
הצפת ערך – מה יוצא לו מזה- תועלת
2.גוף המסר:
האתגר הגדול בשלב גוף המסר הוא לברור בין עיקר לטפל ולהציג את המידע התומך באופן שיאפשר
מעקב אחר הדובר וזכירה לטווח הרחוק. מומלץ לחלק את המידע ל 3נקודות, טיעונים או קטגוריות
.עיקריות כאשר לכל אחד מהם ניתן כותרת קצרה וממוקדת
3.סיכום:
חזרה בקצרה על עיקרי הדברים-
מתן קריאה לפעולה באופן אופרטיבי ומדיד עד כמה שניתן-
מצגת ככלי לקבלת החלטות-5 היסודות
איך נציג מול מקבלי החלטות?
שיקוף יעדים – הצגת הערך שהמצגת הולכת לייצר למי שמולי. זו התוצאה הרצויה (כפי שהגדירו אותה מקבלי ההחלטות).
המלצות – קריאה לפעולה הכרוכה בהקצאת משאבים ועל כן כרוכה בסיכון באופן אשר לטענתכם יקדם באופן הטוב ביותר את היעדים שלכם.
הנחות יסוד/עבודה – הנחת יסוד יכולה להיות השערה או הנחות עבודה. אלו השערות שנגזרו מתוך מידע תומך.
מידע תומך – תוכן עובדתי, מחקרים, נתונים, סטטיסטיקות עובדות שמראות איך הגעתי להנחות היסוד.
מנגנוני הבקרה – סדרה של שיטות שבאמצעותן ניתן להמשיך לבחון את הנחות היסוד לאחר תחילת הביצוע של ההמלצות אבל הרבה לפני מיצוי סך המשאבים הדרושים .להוצאה לפועל מלאה של ההמלצות
זמן חסד
ב30 שניות – 4 דקות הראשונות (והקריטיות) הקהל שלנו מחליט עלינו הכל. איך כדאי לפתוח?
אם אנחנו נשכיל להשתמש בזמן הזה נכון נוכל להגדיל את הסיכוי שאחר כך הגרף עצמו יתחיל בעלייה.
אז איך כדאי לפתוח? אנקדוטה, נתון מפתיע, סרטון, כתבה מהעיתון, בדיחה, חידה, ציטוט, מחקר מהפכני, חוויה אישית של הדובר. אותם האלמנטים שהזכרנו במזניקי הקשב, רק שכאן העיתוי מקנה לבחירת האלמנט הרצוי משנה תוקף.
לחיפוש זמני חסד אופציונלים באתר- לחצו כאן
[/fusion_text]