APM Summary

[fusion_text]

[/fusion_text][title size=”1″ content_align=”right” style_type=”single” sep_color=”” class=”” id=””]סיכום הדרכה[/title][fusion_text][fusion_text][fusion_text]

טבלת השכנוע – משתני ליבה בתקשורת בינאישית

בכל אינטראקציה בינאישית ישנם גורמים רבים שמהווים “רעש רקע”. האם מי שעומד מולנו אכל כבר ארוחת צהריים? האם קיבל בשורה לא נעימה רגע לפני הפגישה שלנו איתו? כל אלו ועוד הינם משתנים שאינם בשליטתנו ולרב גם איננו מודעים להם. לצד אלו, ישנם 5 זוגות של משתני ליבה שנמצאים בכל אינטראקציה בינאישית ותמיד יוכלו לסייע לנו למנף את יכולות ההשפעה שלנו.

 

משתני הליבה בתקשורת בינאישית הסבר
מסר מוסר מוסר משפיע יותר ממסר. למה? כי כבנאי אדם אנחנו קודם כל מתחברים לבני אדם ורק אח”כ למסרים. מוסר זה מי אני ובייחוד מה חושבים עלי ואיך תופסים אותי. את מי אני מייצג ומטעם מי אני מגיע לדבר. ברגע שייתפסו אותי באופן חיובי יהיה קל יותר לקבל את המסר שלי.
מילולי בלתי מילולי 80-93% מהמסרים שלנו עוברים באופן בלתי מילולי. הכוונה לשפת הגוף שלנו:

  1. קשר עין (עם כל הנוכחים)
  2. קול ואינטונציה (שילוב מידתי באלמנטים שונים בעוצמה, מהירות וסגנון)
  3. לבוש והופעה (נראות רשמית ומכובדת תעביר מסר מקצועי יותר)
  4. עמידה ותנועה במרחב (גם אם יש לנו מצגת)
  5. הבעות פנים (וכן, חיוך באמת עובד)
  6. ידיים (להמחשת המסר ולהזנקת הקשב)
גלוי סמוי סמוי משפיע יותר מגלוי. למה? כי אנשים משתכנעים יותר ממסקנות שהגיעו אליהן בעצמם.את המסר המרכזי יש להציג ברובד הגלוי אך לעבודת אותו ולחזקו ברובד הסמוי בדמות דוגמאות, ציטוטים, תיאורי מקרים וכו’המסר הסמוי יסייע גם לביסוס מעמד המוסר (פחות אפקטיבי לפרוט את כל הרזומה שלנו אבל אם “על הדרך” נשחיל דוגמאות מהניסיון המקצועי שלנו או מכתיבת המחקר שלנו זה ישפיע יותר על האופן בו תופסים אותנו)
רציונאלי בלתי רציונאלי על פי מחקרם של כהנמן וטברסקי 95% מקבלת ההחלטות שלנו נשענת על הרובד הבלתי מילולי. איך ניתן למקסם את העובדה הזו בבואנו להשפיע ולשכנע אחרים?

  1. שימוש באנלוגיות
  2. מודעות לטרמינולוגיה שלנו ושל מי שמולנו
  3. מסגור חיובי
מידע ידע מה ההבדל בין השניים? מידע = אוסף של נתונים, מחקרים, מספרים, גרפים וכו’ידע = היכולת שלנו להפוך את המידע לרלוונטי ובעל משמעות לפי מי שעומד מולי.הכוונה לערוך עיבוד כלשהו למידע (אנליזה, סינתזה, השוואה, הדגמה, זוויות מבט שונות וייחודיות) באופן שיציף ערך מוסף לקהל שלנו.

 

מודעות ל-5 הצמדים שלעיל ושימוש נכון יותר בכל אחד מהאלמנטים שהוזכרו יסייע לנו להבין טוב יותר מה מניע את מי שמולי ולהתאים את עצמי ואת המסר שלי לקהל היעד

———————————————————————————————————————————————————-

פיצ’ ב60 שניות

מודל זה מייצר הצגה אפקטיבית של שירות, מוצר או חברה בצורה שמייצרת ערך עבור קהל היעד ומובילה לקראת תוצאות עסקיות או ארגוניות.

ארבעת המרכיבים לנאום מעלית מוצלח:
פתיחה עוצמתית, טיזר. מרכיב זה לא חייב להגיע בתחילת האינטראקציה, אך רצוי לשלב מידע מעניין (אתגר של הצד השני, מידע על הסקטור או החברה שלו, או כל פרט מידע שמבסס מומחיות)
מסר מרכזי, ליבת העיסוק: מורכב משלושה חלקים עיקריים – אנלוגיה (שיוך לקבוצה מסוימת כמו משרד בוטיק, חברה וכו’) + ערך (תוצאה סופית רצויה עבור קהל היעד) +חדשנות (מה מיוחד או רענן לגבינו או לגבי השירותים שאנו מציעים)
הישגים (דוגמאות, לקוחות או ‘קייסים’ שמוכיחים ומדגימים את מה שהצהרתם עליו בסעיף הקודם).
קריאה לפעולה: איך להפוך את המילים שלך למעשים, מהו הצעד הבא שאותו תרצה לראות קורה? החלפת כרטיסי ביקור להצעה קונקרטית.

 זמן חסד

?ב30 שניות – 4 דקות הראשונות (והקריטיות) הקהל שלנו מחליט עלינו הכל. איך כדאי לפתוח

אם אנחנו נשכיל להשתמש בזמן הזה נכון נוכל להגדיל את הסיכוי שאחר כך הגרף עצמו יתחיל בעלייה.

אז איך כדאי לפתוח? אנקדוטה, נתון מפתיע, סרטון, כתבה מהעיתון, בדיחה, חידה, ציטוט, מחקר מהפכני, חוויה אישית של הדובר. אותם האלמנטים שהזכרנו במזניקי הקשב,  רק שכאן העיתוי מקנה לבחירת האלמנט הרצוי משנה תוקף.

לחיפוש זמני חסד אופציונלים באתר- לחצו כאן

[/fusion_text]